השרייה סביבתית

sunset-194702_640

אז איך עושים את זה?

למשל… דיכאון עונתי הוא מחלה הפורצת כששעות

האור ביממה מתקצרות.

  • בנסיון לפתח מודל מתאים למחלה זו, קרונפלד-שור,

עינת ואחרים בדקו את השפעת קיצור שעות היום

)מניפולציה סביבתית( על ההתנהגות של מכרסם יומי

)פסמון(.

  • ההשערה הייתה שקיצור משמעותי של שעות היום

יגרום להופעה של התנהגויות כמו דיכאוניות וכמו

חרדתיות אצל הפסמונים בהתאמה לדיכאון עונתי.

 

 

 

 

השרייה סביבתית

 

R-I number of attacksNeutral photoperiodShort photoperiod0510152025*

GroupNumber of attacks

plus maze – open/closed time ratioNeutral photoperiodShort photoperiod0.000.250.500.751.00*

Open/closed ratio

FST

 

Sweet solution

 

התוצאות מראות כי אכן, קיצור שעות היום גורם להופעה

של שינויים התנהגותיים דומי דיכאון וחרדה

 

Ashkenazy T, Einat H, Kronfeld-SchorN

(2009) We are in the dark here:

induction of depression-and anxiety-like

behaviors in the diurnal fat sand rat, by

short daylight or melatonin injections.

Int. J. Neuropsychopharmacol. 12(1) 83-

93.

 

Einat H, EilamD, Kronfeld-SchorN (2006)

Sand rats see the light: Short

photoperiod induces a depression-like

response in a diurnal rodent. Behavioral

Brain Research, 173:153-157.

 

 

 

השרייה סביבתית

 

המודל החדש שפותח בפסמונים איפשר בפעם הראשונה לאשרר כי

חשיפה לאור בהיר וחזק הינה טיפול יעיל בדיכאון עונתי. העדויות הרבות

מעבודות בבני אדם לא תמיד הספיקו שכן יש רבים שטענו שההשפעה של

האור היא השפעת פלציבו )לא ניתן לתת טיפול באור באופן סמוי(. המודל

מאפשר עתה חקירה מעמיקה של הביולוגיה של ההפרעה ושל ההשפעות

הביולוגיות של טיפול באור

EPMFST

Ashkenazy T, Einat H, Kronfeld-SchorN (2009) Effects of bright light treatment on depression-and anxiety-like

behaviors of diurnal rodents maintained on a short daylight schedule. Behaviouralbrain Research; 201: 343-34.

תקפויות בפסיכולוגיה מודרנית

sun-209495_640

תקפות אטיולוגית

  • תקפות אטיולוגית היא חלק מההגדרה הרחבה יותר של תקפות מבנה
  • תקפות אטיולוגית דורשת מנגנון ביולוגי משותף לאטיולוגיה של המודל והאטיולוגיה של המחלה הממודלת
  • למשל, בחיות מודל עם נזק בסובסטנציה ניגרה יש תקפות אטיולוגית מסויימת כמודל למחלת פרקינסון
  • אבל איך אפשר שתהייה תקפות אטיולוגית במודלים למחלות פסיכיאטריות כשאנחנו בעצם לא יודעים מה האטיולוגיה של המחלות?
  • אכן לחלק מהמודלים כלל אין תקפות אטיולוגית… בחלק אחר של המודלים יש תקפות אטיולוגית מסויימת המתבססת על הקבלה בין שינויים ביולוגיים במודל ובין תאוריות ביולוגיות של המחלה.sunrise-4400_640

למשל… אחת התאוריות לגבי האטיולוגיה של מחלה דו-קוטבית ולגבי המנגנונים הטיפוליים במחלה קשורה לפעילות של נתיב תוך תאי שבסופו יש הפעלה של חלבון בשם ביתא קטנין )אנחנו עוד נדון בתאוריה בהמשך הקורס(. לפי תאוריה זו, ירידה בפעילות של ביתא קטנין קשורה למאניה והאפקט הטיפולי של מייצבי מצב הרוח קשור לעליה בחלבון.

  • כדי לבחון את התקפות האטיולוגית של מודל העכברים מזן Black Swiss נבדקה רמת ביתא קטנין בהיפוקמפוס שלהם בהשוואה לזנים אחרים של עכברים.
  • השערת המחקר הייתה שההתנהגויות הכמו-מאניות של עכברי Black Swiss ביחס לזנים האחרים תהייה מלווה ברמה נמוכה יותר של ביתא קטנין במוח (בהיפוקמפוס).

איך יוצרים (משרים) מודל?

השרייה של מודלים

בעלי החיים העומדים לרשותנו הם "נורמלים", איך אנחנו יכולים להשרות מודל למחלה?

בתחומי מחקר רבים זה יחסית פשוט… אם רוצים מודל למחלה חיידקית ניתן להדביק את החיות, אם רוצים מודל לנזק מוחי מסויים ניתן לגרום אותו.

בפסיכיאטריה זה כמובן הרבה יותר מסובך… אנחנו לא יודעים מה האטיולוגיה או הפסיכופתולוגיה (הביולוגית) שעומדת בבסיס המחלות… אז מה לעשות?

השיטות המקובלות להשרייה של מודלים למחלות פסיכיאטריות הן:

  • השרייה פרמקולוגית (pharmacologic induction)
  • השרייה סביבתית (environmental induction)
  • השרייה גנטית (genetic induction)

* בעבר השתמשו גם בהשריית מודלים על ידי פגע מוחי באזורים ספציפיים אבל היום זה פחות מקובל.

השרייה פרמקולוגית

מתן חומר (סם, תרופה…)שגורם לשינויים בחיית המודל בצורה שממדלת מחלה (או מרכיבים של המחלה).

  • למשל… ידוע כי מתן פסיכוסטימולנטים לחולים במחלה דו-קוטבית (גם במצב יותימי) יכול לגרום להתפרצות של התקף מאניה.
  • טיפול באמפטאמין בחיות מודל (תלוי מינון) גורם לשינויים התנהגותיים כמו-מאניים, במרכיבים מסויימים של התנהגות מאנית, (תקפות פנים). דוגמא נוספת לטיםול בעזרת חלומות.
  • השינויים הנגרמים על ידי אמפטאמין מעוכבים על ידי טיפול במייצבי מצב רוח (תקפות פרקולוגית/טיפולית).
  • ההשפעות הביולוגיות של אמפטאמין תואמות לתאוריות המחברות בין המחלה ובין חוסר איזון במערכת דופאמינרגית (תקפות אטיולוגית חלקית).

מודל ההתנהגות המושרית אמפטאמין משמש רבות לצורך מיון ראשוני (screening) של חומרים לבחינת הפוטנציאל לשימוש כתרופה מייצבת מצב רוח.